אחד הדברים שמאפיינים את העם היהודי זו העובדה שהוא מפוזר בכל העולם. הרבה פעמים קורה שהעובדה הזו באה לידי ביטוי גם בסוגיות ירושה, הרי לרבים מאיתנו יש 'דוד באמריקה'. אז מה קורה כשתושב חוץ נפטר בחו"ל והשאיר נכסים לתושב בישראל? את המאמר הקצר הזה הקדשנו, בדיוק, לסוגיה זו.
למה צריך להוציא, בישראל, צו ירושה לתושב חוץ?
על פניו העובדה שאתם מוטבים של תושב חוץ שנפטר, לא אמורה לעניין את מדינת ישראל. אחרי הכל, במדינת ישראל אין מס ירושה ועיזבון כפוף לחוקי הירושה של המדינה בה התגורר המנוח. זה נכון, אבל מה קורה כאשר חלק מהעיזבון כולל רכוש ונכסים הנמצאים במדינת ישראל וחוסים תחת חוקיה? פה, העניינים מסתבכים ודורשים התייחסות מיוחדת, כי בהתאם לחוק הישראלי, מימוש עיזבון הנמצא או מופקד בישראל, אפילו אם הוא של תושב חוץ, לא יכול להתבצע מבלי שרשם הירושה או בית דין דתי יספק צו ירושה. בעצם, זה המצב השגור בכל הליך ירושה בישראל, אז מה הבעיה? 'הבעיה', והמונח 'אתגר' יהיה יותר מדויק במקרה הזה, היא שנדרש לעבור תהליך כפול. כלומר הוצאת צו ירושה במדינה בה המנוח היה תושב או הצגת צוואה שאושרה במדינת היעד ורק אז להגיש את הבקשה לקיום צו צוואה בישראל. יתרה מכך, בגלל שהבקשה בישראל מתבססת על דין זר ומסמכים של מדינה זרה, ההליך מורכב יותר ודורש מאיש מקצוע שמטפל בה, להכיר הן את הדין הזר, הן הדין הישראלי והן להסתמך על אמצעים פחות שגורים, כמו למשל תרגום נוטריוני.
איך מוציאים צו ירושה לעיזבון, ישראלי, של תושב חוץ?
כאמור, בכל מקרה בו חלק מעיזבון של נפטר תושב חוץ נמצא בישראל (בין אם מדובר בנכס נדל"ן או בהון המופקד בבנק ישראלי), הדרך היחידה לקבל חזקה על העיזבון ולממש אותו היא באמצעות צו ירושה ישראלי. כלומר, במבט שטחי אין הבדל בעניין הזה בין צו ירושה לנפטר ישראלי לבין נפטר תושב חוץ. טכנית, הטענה הזו נכונה, בפועל, לתושב חוץ נפטר בחו"ל והשאיר נכסים בישראל, מימוש העיזבון הרבה יותר מסובך.
חשוב לזכור, לפני שבכלל מתחילים את התהליך בישראל, יש להסדיר את הירושה, כלומר לקבל צו ירושה, במדינה בה המנוח היה תושב. ברוב המדינות דיני הירושה דומים. בהינתן והמנוח הותיר צוואה, תוכן הצוואה הוא הקובע; בהינתן והמנוח נפטר מבלי להותיר צוואה, חלוקת העזבון תיעשה על פי סדר הירושה (בן/בת זוג וצאצאים). רק אחרי שבמדינה הזרה התקבל צו ירושה יכולים המוטבים הישראלים של הנפטר להתחיל את הליך הבקשה לצו ירושה בישראל שיאפשר להם לממש את הרכיב הישראלי של העיזבון.
מה נדרש להכין לבקשת צו ירושה של תושב חוץ?
ברגע שהתקבל צו ירושה במדינה הזרה או שיש צוואה שאושרה כדין במדינה הזרה, ניתן להתחיל את תהליך הבקשה בישראל. למרות שההליך הוא אותו הליך, בשל העובדה שמסמכי המקור, הינם מסמכים של מדינה זרה, נדרש ביצוע של תרגום ואותנטיזציה של המסמכים.
כלומר בעוד בקשה לצו ירושה של אזרח ישראלי תכלול הגשת תעודת פטירה. במקרה של עיזבון תושב זר תידרשו להגיש לא רק את תעודת הפטירה אלא גם אימות ע"י אפוסטיל ותרגום נוטריוני של תעודת הפטירה. בנוסף, נדרש להכין תצהירי יורשים ולהציג את פירוט הנכסים בעזבון.
באותו אופן נדרש להכין תרגום נוטריוני ואימות לצו הירושה והצוואה ולוודא שאכן נתנו על פי דין במדינה הזרה ולשם כך להיעזר במשפטנים המתמחים בסוגיות של תושבי חוץ לצורך קבלת חוות דעת על הדין הזר.
במאמר זה הצגנו את התהליך הכללי והרציונל שלו, שעיקרו וידוא ואימות שהירושה נעשתה על פי דין, גם כאשר לב ההליך מתבצע במדינה בה התגורר המנוח. זה נשמע פשוט, אך בפועל זה דורש הבנה רבה בכמה מערכות משפט אזרחיות והכרה של הבירוקרטיה והרגולציה שמגשרת בין סדר הדין הזר לסדר הדין הישראלי – מה שבסופו של יום יאפשר למוטבים הישראלים לממש את חלקם בעיזבון. לכן, בכל מקרה של מימוש עיזבון של תושב חוץ מומלץ לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בייצוג של תושבי חוץ. לרוב למשרדים כאלה תהיה אוריאנטאציה למדינה או מדינות יעד מסוג מסוים (למשל, העולם האנגלו סקסי דובר האנגלית, או מדינות האיחוד האירופי שתאפשר לו לסייע ליורש לממש את העיזבון באופן המהיר, הפשוט והמשתלם ביותר.
ליווי עורך דין ברכישת דירה מקבלן חיוני משום שמדובר בחוזה ארוך ומורכב שנוסח על ידי היזם לטובתו, ולא תמיד מאזן את האינטרסים של הקונה.
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לאדם בוגר לקבוע מראש מי יקבל החלטות בענייניו, ואיך, אם וכאשר לא יוכל עוד לעשות זאת בעצמו.
זה לא סוד שתושבי חוץ הם פקטור משמעותי בשוק הנדל"ן הישראלי. על פי רוב מדובר ביהודים שמתגוררים בשלל מדינות (בין היתר: ארצות הברית, צרפת, בריטניה, רוסיה, אוקראינה, קנדה, מקסיקו ועוד)
כאשר מדובר במכירת נכס נדל"ן, אחד מהמרכיבים המרכזיים שמשפיעים על חבות המס הוא שיעור המס על השבח, כלומר הרווח שנצבר מהשקעה בנכס.
במשפט הישראלי, השימוש באישורים נוטריוניים הוא חיוני במגוון תחומים, כולל בעסקאות מקרקעיו, אישור לקטינים לצאת מהארץ ללא ליווי הורים ועוד.
